פסק-דין בתיק ב"ל 41786-05-10

1.         מבוא

א.         עניינו של פסק דין זה הינו בטענה המקדמית שהעלה הנתבע, לפיה יש לדחות התביעה על הסף מחמת התיישנות.

ב.         הצדדים סיכמו טענותיהם לאחר שהתקיים דיון בפני בית הדין ביום 16/5/11. פס"ד זה עוכב תחילה בהוראת כב' הנשיאה פרוז'ינין, בשל העובדה שהוא כולל בתוכו גם את עניין הרכב,(וזאת לאור החלטת הנשיאה נילי ארד לאור האמור בבג"ץ 10662/04).   אלא שהתברר, כי נושא ההתיישנות צריך להיות מוכרע בכל מקרה, קודם להכרעה בעניין  הרכב, ולפיכך, ניתן פס"ד זה בשאלת ההתיישנות.

2.       ואלה העובדות הרלוונטיות לעניינו:

א.                        ביום 20/7/08 הגיש התובע לנתבע תביעה לגמלת הבטחת הכנסה
   (להלן :"התביעה").

ב.                         במועד הגשת התביעה, נמסר לתובע , ביד, מכתב דרישה להמצאת מסמכים
   חסרים (תוך 21 יום ) לשם המשך בירור התביעה.

ג.                          בתאריך 13/8/08 נשלח לתובע מכתב תזכורת בדבר הדרישה להמצאת המסמכים
   החסרים.

ד.                         ביום 17/8/08 המציא התובע לנתבע מסמכים שונים. לטענת התובע, המציא
   במועד זה את כל המסמכים החסרים ואילו לטענת הנתבע, התובע המציא רק
   חלק מהמסמכים החסרים (כל המסמכים הנוגעים לנושא הרכב שבבעלות התובע
  לא הומצאו).

ה.                        בתאריך 4/9/08 שלח הנתבע לתובע מכתב דחיה, בשל בעלות ברכב, כאמור
   בסעיף 9 א (א) (ב) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980.

ו.                          מכתבי הנתבע לתובע (לרבות מכתב הדחייה) נשלחו לכתובת: ת.ד. 193017
   ירושלים. אין חולק כי בטופס התביעה נרשמה הכתובת, בטעות, בהשמטת
   הספרה האחרונה, דהיינו :  ת.ד. 19301. זאת, על אף שכתובתו של התובע הינה
   ככתובת שנשלחו מכתבי הנתבע ( ת.ד. 193017 ).